במשך שנים רבות, בלי לשים לב, עמדתי בתור. תור ארוך ובלתי נגמר לאישור. חיכיתי שמישהו יגיד לי שמותר, שמישהו יאשר שהסיפור שלי ראוי להישמע, שמישהו יאהב אותי ללא תנאי כדי שגם אני אוכל, סוף סוף, לאהוב את עצמי. אבל היום, התור הזה נגמר. הבנתי שהאישור הכי חשוב הוא לא זה שמגיע מבחוץ, אלא זה שאני […]

למה את מרגישה “יותר מדי” וזה דווקא הכוח שלך התובנה ששינתה לי את היחס לרגישות הרבה שנים חשבתי שאני "יותר מדי": יותר רגישהיותר מרגישהיותר כואבתיותר סופגת עד שהבנתי : זה לא עומס.זו יכולת. מה זו רגישות אנרגטית? אנשים רגישים קולטים: מצבים רגשות של אחרים אנרגיה במרחב תדרים וזה יכול להיות מציף אם לא יודעים לעבוד

למה לפעמים אין לך חשק למרות שאת רוצה מאוד? התובנה ששינתה לי את היחס למוטיבציה הייתי אומרת לעצמי:“אם זה חשוב לי  למה אני לא עושה את זה?” אבל אז הבנתי משהו פשוט: חוסר חשק הוא לא בעיה של רצון.הוא בעיה של בטיחות. מה קורה כשאין חשק? כשאנחנו רוצות משהו —לכתוב, ליצור, להיחשף, להתקדם אבל אין

מי שמקנא בך לא בא לקחת ממך הוא בא להעיר אותך התובנה שהפכה לי את הראש בתקשור עצמי שעשיתי, קיבלתי משהו שלא ציפיתי לו. נאמר לי שמי שמקנא בי לא בא לקחת ממני… הוא בא להעיר אותי. להצביע בדיוק על המקומות שבהם אני לא רואה את עצמי. על האוצרות שיש לי בידיים ואני פשוט מתעלמת

הגוף העייף, הנפש המיוסרת האם זה מי שאתם? הרגע שבו הבנתי יש משפט שאמרתי לעצמי שנים: "ככה אני. תמיד עייפה. תמיד כבדה." האמנתי לו כל כך הרבה זמן עד שהוא הפך לזהות שלי. הגוף העייף הזה, הנפש המיוסרת הזאת – חשבתי שזה מי שאני. עד שהבנתי שזה לא מי שאני. זו אנרגיה. שנצברה. שהוחזקה. שמחכה

הרגע שבו הכל השתנה אני זוכרת רגע אחד שבו ישבתי עם מחשבה שחזרה אליי שוב ושוב. היא אמרה: "את לא מספיק טובה." האמנתי לה שנים. לא כי היא הייתה אמת אלא כי חזרתי עליה כל כך הרבה פעמים עד שהיא הפכה להרגשה. ומהרגשה  לזהות. עד שיום אחד שאלתי את עצמי: מה אם זו רק מחשבה?