לבחור גם בי
פעם, כשעמדתי מול בחירה בין מה שנכון לי לבין מה שמישהו אחר צריך ממני, כמעט תמיד ידעתי מי ינצח.
האחר.
זה אפילו לא הרגיש לי כמו בחירה.
ככה חייתי.
הצרכים של האחר היו חשובים יותר. הרצונות שלו קיבלו מקום לפני הרצונות שלי. וגם כשהרגשתי שמשהו לא נכון לי, היה לי קשה לומר לא, להציב גבול או פשוט לבחור בעצמי.
בשנים האחרונות משהו בזה השתנה.
למדתי שגבול הוא גם בחירה.
שלא להסכים זו לפעמים בחירה.
להתרחק ממה שלא טוב לי זו בחירה.
וגם להגיד "זה לא מתאים לי", בלי להסביר את עצמי עד אין סוף, זו בחירה.
אבל אולי הבחירה המשמעותית ביותר עבורי הייתה להבין שגם אני נמצאת בתוך מערכת השיקולים שלי.
היום, כשאני חושבת על המילים "לבחור מחדש", אני לא חושבת בהכרח על החלטות גדולות שמשנות את החיים.
לפעמים לבחור מחדש זה לפגוש משהו שעשינו במשך שנים ולשאול:
האם זה עדיין נכון לי?
לא כי פעם טעיתי.
אלא כי אני כבר לא אותה אישה שבחרה אז.
ואולי זו אחת המתנות של התחדשות. האפשרות לעצור לרגע ולא להמשיך באופן אוטומטי את הבחירות של אתמול.
לבדוק מה אני רוצה לקחת איתי.
מה כבר לא מתאים לי.
ואיפה, בתוך כל הבחירות האלה, אני רוצה לבחור גם בי.
מתוך המקום הזה נולדו גם שתי החוברות שיצרתי לקראת השנה החדשה.
"לבחור מחדש" היא חוברת קצרה במתנה, שמזמינה לעצור ולהתבונן בדרך שעברת ובמה שאת רוצה לבחור עכשיו.
"לפנות מקום" נולדה למי שרוצה להעמיק עוד קצת, להתבונן במה שהיא נושאת איתה ולבדוק למה היא מוכנה לפנות מקום.
ואולי השנה לא צריך להבטיח לעצמנו שנהיה אחרות.
אולי אפשר להתחיל רק מזה:
לבחור קצת יותר בעצמנו.
מאיה להב | הרואה