במשך שנים רבות, בלי לשים לב, עמדתי בתור. תור ארוך ובלתי נגמר לאישור. חיכיתי שמישהו יגיד לי שמותר, שמישהו יאשר שהסיפור שלי ראוי להישמע, שמישהו יאהב אותי ללא תנאי כדי שגם אני אוכל, סוף סוף, לאהוב את עצמי.
אבל היום, התור הזה נגמר.
הבנתי שהאישור הכי חשוב הוא לא זה שמגיע מבחוץ, אלא זה שאני נותנת לעצמי. כשאני אומרת "אני מאשרת את הקיום של עצמי". אני בעצם מחזירה לעצמי את המלוכה על חיי. אני מפסיקה לפעול לפי חוקי ה"מותר והאסור" של העולם, ומתחילה להקשיב לפעימת הרוח שלי.
התיקון מתחיל בעיניים. בלמידה לראות את עצמנו בעיניים טובות, חומלות, מקבלות. לא כי הגענו ליעד כלשהו, אלא פשוט כי אנחנו כאן.
תרגיל קטן עבורך היום:
עמדי מול המראה, הביטי לעצמך בעיניים ואמרי את שמך.
הוסיפי: "אני מאשרת אותך. אני אוהבת אותך כפי שאת", את הכי חשובה."
אם המילים האלה דיברו אלייך, אולי הגיע הזמן להתחיל לראות את עצמך אחרת 💛
מאיה להב | הרואה
להפסיק לנחש, להתחיל לראות ✨